אחרי הגירושים: יועצת מינית מסבירה למה כל כך קשה לחזור לדייטים

החזרה לעולם ההיכרויות אחרי גירושים מלווה לא פעם בחששות שקשורים לגוף, למיניות ולמה שנאמר בתוך הנישואים. כך מתארת עדן זיו, יועצת מינית וזוגית בעלת הכשרה בטיפול מיני וזוגי, שהתארחה בפודקאסט "סקס אפיל" כדי לדבר על התהליך שעוברים גרושים וגרושות עם המיניות שלהם.

מסע אישי שהתחיל בגירושים

זיו התגרשה לפני 27 שנים, בגיל 28, אחרי שבע שנות נישואים ושני ילדים. לדבריה, אחת הסיבות לפרידה הייתה מיניות וזוגיות שלא עלו יפה. היא מספרת שבתקופת הנישואים ספגה ביקורת על המיניות שלה, ושבן זוגה ראה בה נימפומנית. בתחילה הרגישה כישלון, אך בהמשך ראתה בגירושים הזדמנות לבחור בעצמה. התגובות בסביבה היו מסויגות: "אנשים חשבו שירדתי מהפסים", היא נזכרת.

זיו, שמגיעה מהחברה הדתית-לאומית, עבדה במשך שנים כיועצת מינית בלי לחשוף זאת ברבים, מחשש שהמקצוע לא יתאים למסגרות החינוכיות של ילדיה. כיום היא גם מרצה ומנחה מעגלי נשים ומעגלי גברים.

האתגרים בדרך לקשר חדש

לפי זיו, המכשול הראשון הוא לעיתים קרובות השינוי בגוף:

• אצל נשים: הריונות ולידות, סימני מתיחה, צלוליט ושינויים בחזה ובמשקל, שמעוררים חשש מהתגובה של בן זוג חדש.
• אצל גברים: השמנה והתקרחות מעוררות חששות דומים.
• משקעי עבר: שני הצדדים מגיעים להיכרות חדשה עם חוויות, כאבים ומחסומים.

כשמילים פוגעות נשארות

זיו מתארת מטופל שאשתו לשעבר לעגה במשך שנים לגודל איבר המין שלו, עד שחשש לפגוש נשים חדשות. בטיפול עבדו על הדימוי העצמי שלו ועל חיבור מחודש לגוף, כולל חקירה של הגוף שאינה מתמקדת באיבר המין. לדבריה, "המיניות שלנו לא יושבת רק על איברי המין". חלק נוסף בתהליך היה הפחתת התלות באישור מצד אחרים, מתוך הבנה שהחוויה הקשה אינה מגדירה אותו.

גם נשים מגיעות אליה עם פצעים דומים. יש שסיפרו שקיימו יחסים רק כדי לסמן וי, חלקן חוו כאבים, ואחרות שמעו שהן "פריג'ידיות". השאלה "מי ירצה אותי בכלל?" חוזרת בקליניקה, וזיו מדגישה בפניהן שהתהליך נועד להן עצמן, לא לגבר הבא.

הסטיגמה של הגרושה ההרפתקנית

על הדימוי הרווח של גרושים שהופכים להרפתקניים מינית, זיו אומרת שהדבר תלוי בשלב שבו מתגרשים. לדבריה, יש מי שמגיעים עם תיאבון גדול, במיוחד אם חוו מעט בנישואים, ולעיתים הצורך להרגיש נחשקים מוביל לחיפוש אישור מצד אחרים, לצד סקרנות אמיתית.